Amud 57a

תוס' ד"ה כפרה

Forgiveness is written by it, like Kodshim - כפרה כתיב בה כקדשים

Summary:
We either derive איסור הנאה by ע"ע from both פסוקים; from כפרה (by מחיים) and וערפו שם (for לאחר מיתה), or we derive it only from וערפו שם (for כפרה is needed to exclude a טריפה by ע"ע).

[View / Print]

תוס' ד"ה משעת

From the time of slaughtering - משעת שחיטה

Summary:
The משולחת is אסורה בהנאה from the time of שחיטה until the time of שילוח.

[View / Print]

תוס' ד"ה מי

Does it have another boundary - מי אית ליה גבול אחרינא

Summary:
הורדת ע"ע is written as well as לקיחת צפורים, but not הבאת צפורים.

[View / Print]

תוס' ד"ה וזה

And this is which you shall not eat; to include the Sh’chutoh - וזה אשר לא תאכלו לרבות השחוטה

Summary:
We can derive איסור הנאה by the צ"מ since the משולחת is אסורה מחיים; that איסור can only be איסור הנאה.

[View / Print]

תוס' ד"ה שחטה

He slaughtered it and it was found to be a Treifoh - שחטה ונמצאת טריפה

Summary:
According to רש"י the question assumed that it was a טריפות בשעת שחיטה, and the answer that it was a טרפות בבני מעיים which occurred before לקיחה. According to תוספות the question was even if it was a טרפות בדקין it should be אסור מספק, for perhaps it was after the לקיחה, and the answer is that it was a טריפה which certainly took place משנולד..

[View / Print]

תוס' ד"ה תנאי

It is a dispute of תנאים, Machshir was said, etc.; so too the Machshir which was said on the outside he made the Machshir like the Mcha’pare - תנאי היא נאמר מכשיר כולי אף מכשיר האמור בחוץ עשה בו מכשיר כמכפר

Summary:
We derive איסור מחיים by the משולחת (after שחיטה) from ע"ע. We derive איסור מחיים by ע"ע from the משולחת, we derive איסור משעת לקיחה by צ"מ from ע"ע.

[View / Print]